כמות הטלפונים וההודעות
שיהיה לי לטפל בהם כשאצא…"
אלו המחשבות שליוו אותי
בכל ימי ההולדת שלי
עד לפני כמה שנים.
לא מזמן היה לי יום הולדת
והצוות בחברה הצליח להפתיע אותי
ולארגן מסיבת הפתעה 🙂
(שאפו. אני לא אחד שקל להפתיע)
וזה החזיר אותי כמה שנים אחורה
לימי הולדת שהיו נראים קצת אחרת..
זוכר במיוחד יום הולדת ספציפי
לפני כמה שנים,
שמאי אשתי ארגנה לנו יום כיף,
שהפך עבורי ליום עינוי עם גירודים בכל הגוף
זוכר שהלכנו לספא,
נכנסתי לג'קוזי –
ויצאתי עם 18 הודעות שצריך לטפל בהן
נכנס לסאונה –
יוצא ומגלה שיש
איש מכירות שלא בא לו לעבוד היום
נכנס למסעדה, מסיים את הארוחה –
והנה עוד קרייסס שצריך לטפל בו.
ואיכשהו תמיד לבלת"מים האלו היה תאריך
וזה תמיד היה יום ההולדת שלי.
וזה תמיד היה המראה עבורי,
לזה שהעסק תלוי בי אבסולוטית
ברמת התפעול.
עד שנפל האסימון ש
אני יכול לספר לעצמי סיפורים עד מחר,
על כמה עובדים יש לי בחברה,
על זה שהעסק מוכר במיליון ש"ח בחודש,
על הסיסטמים שקיימים לכאורה בחברה,
רק שבתכלס?
הייתי המתפעל של העסק
כי באבולוציה העסקית יש 3 שלבים:
ההבדל בין עסק של מיליון ל-3 מיליון ש”ח בחודש, זה היכולת שלו לקבל החלטות ולגייס מנהלים טובים
(* ויש גם שלב רביעי, אבל מוקדם מדי בשביל לדבר עליו כרגע)
וטעות שעושים רוב בעלי העסקים
(לרוב בשלבים היותר התחלתיים)
זה לחשוב שלהיות הבעלים של העסק
זה אומר לא לעבוד בכלל.
לנוח רגל על רגל,
כשהמזומנים זורמים לחשבון הבנק באופן נצחי.
אם קיבלת את המייל הזה,
כנראה שגם לך יש בראש
עד המעבר לעולם הבא"
אבל מהצד השני,
כנראה שכן יש לך את הרצון
שתהיה לך את האפשרות לעשות את זה.
כי האפשרות הזאת = חופש
והחופש הזה, נותן לך את האפשרות לקבל החלטות לא מתוך הישרדות
החופש הזה, מאפשר לך לפתח פעילויות נוספות, עסקים נוספים, מיזמים, התנדבויות, נדל"ן או כל דבר אחר שמעניין אותך
והחופש הזה מאפשר גם
לפעמים כשרוצים,
לשים את הטלפון על שקט
וליהנות עם המשפחה.