בתור יזמים – אנחנו רגילים לרוץ קדימה.
לקבל החלטות לבד.
לקבוע את הקצב.
לבנות את הסיסטם,
לתדלק את עצמנו באנרגיות,
להיות אחראים על הכול.
ובאמת, יש לנו את המנוע.
אנחנו לא מחכים שמישהו יגיד לנו מה לעשות.
אנחנו לא צריכים "מנהל על הראש".
להיפך – אנחנו התרגלנו להיות אלה שמובילים.
אבל בדיוק בגלל זה –
אנחנו עלולים להיתקע
במלכודת היזמית
הכי מתוחכמת שיש:
מלכודת ההתקדמות הזוחלת
כי אנחנו כן זזים.
כן משתפרים.
אבל בקצב של אחוז פה, אחוז שם.
ומה לא קורה?
לא קורת קפיצה.
לא קורה פיצוץ. אין הכפלה של ההכנסות.
ולמה?
כי אין אף אחד שמושך אותנו כלפי מעלה.
אין מישהו שאנחנו צריכים לתת לו דין וחשבון.
אין "מנכ"ל מעלינו".
אין בוס.
וזה בדיוק מה שחסר.
בשביל לייצר צמיחה אקספוננציאלית –
חודש אחרי חודש,
שנה אחרי שנה –
צריך גורם אחד,
שהוא נגד האינסטינקט של כל יזם:
מישהו מעליך.
מישהו שאתה עונה לו. שנותן לו דין וחשבון.
מישהו ששואל אותך למה לא גייסת עוד מנהל
מכירות.
מישהו שמתעניין למה לא עלית עם הקמפיין שדיברת עליו.
מישהו שאתה לא רוצה לאכזב.
אפשר רק לנסות לדמיין
מנכ"ל של חברה ציבורית,
עם אחריות של מאות עובדים,
מחזורי עתק, ומאות מיליונים באוויר.
מה הדבר שתמיד יהיה לו?
דירקטוריון.
הדירקטוריון הזה – הוא הכתובת.
המקום שבו הוא נותן דין וחשבון.
המקום שממנו הוא מקבל זווית ראייה שונה,
בקרה, ולפעמים?
גם סטירה מצלצלת.
עכשיו דמיין את אותו מנכ"ל –
רק בלי דירקטוריון.
בלי מישהו שמבקר אותו.
בלי אילוץ חיצוני.
רק הוא והמציאות.
כמה זמן ייקח עד שהוא יישחק?
כמה מהר תיעלם תחושת המתח (החיונית)
שדוחפת אותו קדימה?
וגם לרבים מאיתנו,
בעלי העסקים הקטנים והבינוניים
אנחנו קמים כל בוקר,
מתניעים את העסק,
לוקחים החלטות לבד –
אבל חסרה לנו משיכה כלפי מעלה.
לפעמים, אפילו משיכה אגרסיבית כלפי מעלה.
וכשאין את זה?
קל להיתקע.
כן, גם אם אנחנו יזמים מוכשרים, תחרותיים,
עם רצון עז להצליח.
כי בוא נדבר תכלס –
לא מעניין אותנו לצמוח בעוד 2% בחודש.
אנחנו רוצים לייצר קפיצות אקספוננציאליות.
אז איך עושים את זה?
יוצרים לעצמנו דירקטוריון פרטי.
לא פורמלי,
לא חייב להיות בתשלום (אבל גם יכול).
הרעיון הוא פשוט:
תבחרו אדם אחד, שניים, אולי שלושה אנשים
[1] שלא מעורבים רגשית בעסק שלכם.
[2] שכבר הגיעו למקום שאתם רוצים להיות בו.
[3] שיכולים לשאול אתכם שאלות בלי להתנצל.
אנשים שתצטרכו להסביר להם –
– למה המכירות לא עלו החודש,
– למה השקתם מוצר חדש בלי שיווק,
– למה לא גייסתם את מי שתכננתם.
בדיוק כמו שאני שואל את המנהל מכירות שלי –
"למה הגענו רק לשני מיליון החודש?"
ולא מקבל תשובה כמו "לא יודע…",
אלא מחייב אותו לחקור, לשפר, לחשוב אחרת.
זה בדיוק מה שדירקטוריון עושה לך.
כשיש לך מישהו חכם ומדויק מולך,
כל שיחה כזאת יכולה להצית אצלך פתאום השראה,
לשלוף ממך רעיונות שלא חשבת עליהם בכלל,
או להכריח אותך להסביר – ולשפר.
ככה אתה יוצא מהאינטראקציה עם אוויר חדש במפרשים.
ובדיוק ככה גם אצלי
כבר 5 שנים שאני מלווה את עצמי עם "דירקטוריון אישי".
יש לי אנשים קבועים שאני פוגש, מדבר איתם, נמתח מהם.
זה לא יועצים קלאסיים.
אלה אנשים שבנו בעצמם חברות, מערכות, הצלחות.
ועכשיו תורך:
תחשוב על אדם אחד שאתה יכול לדבר איתו פעם בחודש.
מישהו שימתח אותך למעלה.
תייצר לעצמך אילוץ חיצוני של גדילה.
וזה לא חייב להיות מורכב – פגישה קבועה, פעם בחודש.
30 דקות.
רק כדי לתת דין וחשבון.
תתפלא מה יקרה לעסק שלך אחרי 3 חודשים כאלה.
ובטח אחרי 3 שנים כאלו
כאן בשבילך,
נמרוד הבדלה